בנם של בדרה ויוסף. נולד בשנת תרצ״ח (1937) בעיר הנמל עדן שבתימן.

שלמה עלה ארצה עם הוריו ואחיו בילדותו המוקדמת. הם התיישבו בשכונת התימנים בקריית אתא, שם גדל והתחנך. כבר מצעירותו היה מחובר מאוד למשפחתו והקפיד תמיד על מצוות כיבוד הורים.

בזמנו הפנוי אהב לצאת לבלות ולדוג באזור חיפה והקריות. בשכונת מגוריו הכיר את מרגלית, שהפכה לבת זוגו ולאהבת חייו.

לאחר לימודיו, התגייס לצה״ל ושירת כלוחם בחיל השריון.

בשנת 1960 שלמה נישא למרגלית.

בשנת 1967 פרצה מלחמת ששת הימים ושלמה נקרא לשירות מילואים בחזית הצפונית.

במהלך הקרבות שלמה נפצע באורח אנוש ופונה לקבלת טיפול רפואי בבית החולים ״פוריה״ בטבריה. הוא עבר תהליך שיקום ארוך שנמשך שנתיים, וכלל ניתוחים והליכים רפואיים שליוו אותו לאורך חייו.

לשלמה ומרגלית נולדו ילדים. הוא היה אבא מדהים, השרה אווירה טובה בבית של אהבה וכבוד. המשפחתיות היוותה עבורו ערך מוביל בחיים והוא היה גורם מחבר בין בני המשפחה המצומצמת והמורחבת.

במשך שנים רבות עבד כאיש אחזקה במועצת פועלי חיפה, עד לפרישתו. שלמה אהב ספורט, היה אוהד מושבע של קבוצת הכדורגל "הפועל חיפה". הוא החזיק במנוי קבוע למשחקים ונהנה לבלות באצטדיון זמן איכות עם ילדיו.

ילדיו בגרו ונישאו, ושלמה זכה להכיר בחייו שש נכדות ונכד.

שלמה שאקי נפטר ביום ח׳ באייר תש״ע (22.4.2010). בן שבעים וארבע בפטירתו. הובא למנוחות בבית העלמין בקריית אתא. הותיר אחריו אישה וילדים.